חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 2228-10

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
2228-10
14.2.2012
בפני :
עירית כהן

- נגד -
:
עזיזה עבדלרחמן דנדיס
עו"ד גורן 		:
1. הקדש קוידר
2. עאדל קוידר
3. עמאד קוידר

עו"ד כמאל אסלאן
פסק-דין

1.            התובעת הגישה תביעה למתן פסק דין אשר יצהיר כי היא דיירת מוגנת בחנות בעקבת הסוראיה, באב חאן אלזית 12 בעיר העתיקה (להלן: החנות) והיא רשאית להמשיך ולהחזיק במושכר, לתפעלו בעצמה ו/או להשכירו בשכירות משנה, על אף פסקי הדין שניתנו נגד דייר המשנה בת"א 12803/04 ובע"א 3389/09.

דייר המשנה, אשר אליו מתייחסת התובעת בתביעתה, הוא בנה, ואסף יחיא דנדיס.

2.            אין מחלוקת כי בעלה של התובעת, יחיא עבד אלגואד דנדיס, היה הדייר המקורי במושכר הנ"ל ועם פטירתו עברה זכות הדיירות המוגנת לתובעת על פי סעיף 23(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב - 1972.

אין גם מחלוקת כי הבן ואסף עבד בחנות בזמן שניתן נגדו פסק דין לפינוי בת"א 12803/04.

3.            לטענת התובעת, ואסף שכר את המושכר מאת אביו המנוח בשכירות משנה וניהל את החנות. עוד לטענתה, ואסף חתם על הסכם שכירות, על פי דרישת עיסא קווידר, והסכם זה שימש בסיס ותשתית לתביעת הפינוי שהוגשה בת"א 12803/04.

לטענת התובעת היא כלל לא ידעה על תביעת הפינוי נגד ואסף, אלא רק בסמוך מאד למתן פסק הדין נגדו.

לטענתה, היא לא הייתה צד להליכים בתביעת הפינוי שהתנהלה בת"א 12803/04 וממילא פסק הדין ניתן רק נגד ואסף.

התובעת מוסיפה כי המושכר הנו נכס הקדש שנתמנה לו מתוואלי (נאמן) על ידי בית הדין השרעי, ותביעת הפינוי שהוגשה נגד ואסף לא הוגשה על ידי המתוואלי של ההקדש, אלא על ידי שני אנשים פרטיים מכלל יורשי המקדיש, שהם שני הנתבעים הפורמלים בתובענה.

ת"א 12803/04

4.            הנתבעים בתיק שבפניי הגישו תביעת פינוי נגד ואסף אשר החזיק בחנות (ת"א 12803/04 בבית משפט השלום בירושלים).

התביעה התבררה בפני השופט שמעוני בת"א 12803/04.

5.            ביום 28.7.09 ניתן פסק דין שהורה על הפינוי של ואסף מהחנות.

6.            ערעור שהוגש על פסק הדין נדחה (ע"א 3389/09 בבית המשפט המחוזי בירושלים).

7.            העילות לפינוי של ואסף, כפי שהן עולות פסק הדין שניתן על ידי השופט שמעוני, הן:

א.                   מאז שנת 2002 לא שולמו דמי שכירות לתובעים.

ב.                   עוד בטרם נפטר בעלה של התובעת ננטש המושכר והיה סגור במשך 20 שנה.

ג.                    ואסף השכיר את החנות לאדם בשם סעיד מעבד ובכך הפר את תנאי השכירות.

8.            בפסק הדין נקבע כי בנסיבות המקרה אין מקום לפסוק לואסף סעד מן הצדק.

האם מחייבים ממצאי פסק הדין את התובעת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>